<h1>ראבי"ה סימן קנ"א</h1>
<h2>דף ע.</h2>
והא דתנן בפרק קמא דברכות וכל הנאכלים ליום ולילה וכו', ודייק בגמרא [ט' ע"א] ואלו אכילת פסחים לא קתני, ובפסחים פרק אלו דברים בברייתא (קתני) גבי חגיגת ארבעה עשר, אע"פ שהיא כפסח לגמרי, אפילו הכי קתני יום ולילה.
<h2>דף קד.</h2>
[ברכות מ"ד ע"א] ותו פסק רבינו חננאל בפרק כיצד מברכין דברכת על הגפן ועל פרי הגפן מסיים בה על הארץ ועל הפירות בחוצה לארץ ובארץ על הארץ ועל פירותיה, ואנן לא עבדינן הכי כי אנו חותמין על הגפן כפתיחתה. וגם מן מסכת סוכה אין לפסק רבינו חננאל ראיה, דאיכא למימר דלא מיירי אלא בפירות כגון ענבים. ומה שכתב דפסק בפירוש רבינו חננאל דבברכה דעל הגפן וכו' חותם על הארץ ועל הפירות בחוצה לארץ. אמנם בפר"ח שלנו לא משתמע הכי, וזה לשונו על ה' מינים בתחלה בורא פרי הגפן ולבסוף על הגפן ועל פרי הגפן וכו' ועל הפירות חותם בחוץ לארץ על הארץ ועל הפירות, אבל חתימה ביין דעל הגפן לא הזכיר, ואיכא למימר דאפירות כתב. וחקרתי בשער[י] הברכות של רבינו שמואל בן חפני הכהן זצ"ל שבענבים ושאר ז' המינים חותמים על הארץ ועל הפירות (וכדמשמע בכיצד מברכין), וגבי יין חתמינן על הארץ ועל פרי הגפן, [וכדמשמע בכיצד מברכין] והכי נהגו, ולא כמו שכתב מורי שחותמין על הגפן ועל פרי הגפן, דהא לא בעינן ממש כפתיחה אלא מעין פתיחה.
